מחשבון יחס מותניים-ירכיים (WHR)

איך עובד מחשבון יחס מותניים-ירכיים?

יחס מותניים-ירכיים (באנגלית waist-to-hip ratio, או WHR) הוא חישוב פשוט: היקף המותניים חלקי היקף הירכיים. הוא מראה אם השומן יושב בעיקר על הבטן או בעיקר על האגן והירכיים. זה לא אותו דבר: שומן בטני מצטבר סביב האיברים הפנימיים, ולפי WHO דווקא הוא קשור לסיכון גבוה יותר, בלי קשר למה שמראה המשקל.

המחשבון מבקש שלושה נתונים:

• מין, כי הגבול שונה לנשים ולגברים.
• היקף מותניים בסנטימטרים. WHO מודד באמצע בין הצלע התחתונה לבין החלק העליון של עצם האגן; אצל רוב האנשים זה סנטימטר–שניים מעל הטבור. מודדים אחרי נשיפה, עם סרט רפוי אבל צמוד לעור.
• היקף ירכיים בסנטימטרים, בנקודה הרחבה ביותר, בחלק הבולט ביותר של הישבן.

התוצאה היא היחס בשתי ספרות אחרי הנקודה, ולידו הסיווג: סיכון נמוך, בינוני או מוגבר.

הנוסחה

WHR = היקף מותניים (ס״מ) ÷ היקף ירכיים (ס״מ)

ערכי הסף לקוחים מהתייעצות המומחים של WHO בז׳נבה משנת 2008: לנשים 0.85, לגברים 0.90. מעליהם הסיכון לסיבוכים מטבוליים עולה באופן משמעותי. המחשבון מותח קו נוסף 0.10 מתחת לגבול: מתחת לו הסיכון נמוך, ובין שני הקווים הוא בינוני. החלוקה הזו היא עזר מעשי, לא תקן של WHO.

דוגמה מחושבת

אישה, מותניים 84 ס״מ, ירכיים 98 ס״מ:

84 ÷ 98 = 0.857, ובעיגול 0.86

זה מעל הגבול הנשי של 0.85, ולכן המחשבון מציג סיכון מוגבר. אצל גבר, אותם שני מספרים היו נותנים סיכון בינוני, כי אצלו הגבול הוא 0.90, והטווח 0.80–0.89 נחשב בינוני.

כמה צריך לשנות? אם הירכיים נשארות 98 ס״מ, עם מותניים של 82 ס״מ היחס יהיה 82 ÷ 98 = 0.84, וזה כבר הטווח הבינוני. מדובר בשני סנטימטרים, בערך שני קילו שומן. כדי להגיע לטווח הנמוך של 0.75 צריך מותניים של 73 ס״מ, וזו כבר דרך ארוכה יותר.

איך לפרש את התוצאה?

מלבד היחס, גם היקף המותניים לבדו חשוב. באותה המלצה WHO מציין סיכון מוגבר מעל 80 ס״מ לנשים ו-94 ס״מ לגברים, וסיכון מוגבר משמעותית מעל 88 ו-102 ס״מ. אם היחס תקין אבל המותניים מעל הערכים האלה, המספר טוב רק כי גם הירכיים רחבות.

ערך מעל גבול WHO אינו אבחנה. המשמעות היא שהשומן הבטני מקבל משקל רב יותר כשבוחנים אותו יחד עם גורמי סיכון אחרים (לחץ דם, סוכר, שומנים בדם, היסטוריה משפחתית). אם התוצאה מעל הגבול ועבר זמן מאז בדיקת הדם האחרונה, כדאי לדבר עם רופא המשפחה.

טעויות נפוצות

• מכניסים את הבטן. ברגע המדידה כמעט כולם מכניסים אותה. כדאי לנשוף, לשחרר, ורק אז לקרוא את המספר.
• מודדים על בגדים, עם סרט עקום. חולצה עבה וסרט שמחליק מאחור יחד יוצרים טעות של 2–3 ס״מ, שמזיזה את היחס ב-0.02–0.03.
• מודדים כל פעם במקום אחר. פעם בטבור, פעם בנקודה הצרה ביותר, פעם בגובה חגורת המכנסיים. עדיף לבחור נקודה אחת ולהיצמד אליה. למעקב אחרי שינוי, עקביות חשובה יותר מהפרוטוקול של WHO.
• מודדים בערב. בערב הבטן נפוחה יותר, וההבדל יכול להגיע ל-1–3 ס״מ. הכי אמין בבוקר, אחרי השירותים ולפני האוכל.
• מסתכלים רק על היחס. כשהאגן רחב או הישבן שרירי, היחס יכול להיות נמוך גם עם מותניים גדולים. כדאי להסתכל גם על הסנטימטרים של המותניים.

מה עושים עם המספר?

אם התוצאה מעל הגבול, הנחמה היא ששומן בטני הוא בדרך כלל מהראשונים שיורדים בירידה במשקל. עם גירעון של 300–500 קלוריות ביום, מספיק חלבון ו-7,000–10,000 צעדים ביום, המותניים יורדים בערך בשליש עד חצי סנטימטר בשבוע, בזמן שהירכיים משתנות לאט יותר, וכך היחס משתפר. כדאי למדוד כל ארבעה שבועות, באותו מקום ובאותה שעה, ולרשום. באפליקציית Kaloria רושמים ארוחות מתמונה ועוקבים אחרי המסגרת היומית ואחרי החלבון, וסרט המדידה מראה אם הגירעון באמת מוריד שומן מהבטן. אם המשקל נתקע אבל המותניים יורדים, זה סימן שהכיוון נכון; פירוט במדריך לקיפאון במשקל.