איך קוראים תווית תזונתית? סמל אדום, סמל ירוק וטבלת ה־100 גרם

סמל אדום מופיע על מזון ארוז שיש בו ב־100 גרם יותר מ־400 מ״ג נתרן, 10 גרם סוכרים או 4 גרם שומן רווי, ובמשקאות יותר מ־300 מ״ג נתרן, 5 גרם סוכרים או 3 גרם שומן רווי ל־100 מ״ל. אלה ספי הפעימה השנייה של התקנות, שבתוקף מינואר 2021 לפי משרד הבריאות. הסמל הירוק הוא וולונטרי ומסמן מזון גולמי או מעובד מעט שעומד בהמלצות התזונה. בטבלת הסימון התזונתי המספרים הם תמיד ל־100 גרם או ל־100 מ״ל, ואת מה שבאמת אוכלים מחשבים לפי המשקל.
למחשבון המלא: מחשבון סוכר – נוסחה, דוגמה והסבר ←
תוכן העניינים (13)
- מה זה סמל אדום? התשובה בקצרה
- מתי מופיע סמל אדום? טבלת הספים
- מה זה סמל ירוק?
- מוצר בלי סמל אדום הוא מוצר בריא?
- איך קוראים את טבלת הסימון התזונתי?
- 100 גרם מול מנה: כמה באמת אוכלים?
- רשימת הרכיבים: מה מלמד הסדר?
- דוגמה: קוראים תווית של יוגורט פירות צעד אחר צעד
- משקאות: למה הסף נמוך יותר?
- בייגלה רגיל ובמליחות מעודנת: הסף על המדף
- תו הלחם של אפשריבריא
- האם הסימון באמת משנה משהו?
- צ׳קליסט: 6 שאלות מול המדף
מה זה סמל אדום? התשובה בקצרה
סמל אדום הוא סימון אזהרה שמופיע בחזית האריזה של מזון ארוז כשיש בו יותר מדי נתרן, סוכרים או שומן רווי. במזון מוצק הספים הם 400 מ״ג נתרן, 10 גרם סוכרים ו־4 גרם שומן רווי ל־100 גרם; במשקאות 300 מ״ג, 5 גרם ו־3 גרם ל־100 מ״ל. על כל רכיב שעובר את הסף מופיע סמל נפרד, ולכן על מוצר אחד יכולים להיות סמל אחד, שניים או שלושה.
הסימון הוא חלק מתקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), התשע״ח־2017, שאושרו בוועדת הבריאות של הכנסת בדצמבר 2017. הסמלים הופיעו על המדפים ב־1 בינואר 2020, והספים המחמירים יותר נכנסו לתוקף בינואר 2021. כל הנתונים על הספים בעמוד הזה לקוחים מעמודי משרד הבריאות באתר אפשריבריא, שנבדקו באוקטובר 2026.
מתי מופיע סמל אדום? טבלת הספים
| רכיב | מזון מוצק, ל־100 גרם (מינואר 2021) | משקה, ל־100 מ״ל (מינואר 2021) | מזון מוצק, פעימה ראשונה (2020) | משקה, פעימה ראשונה (2020) |
|---|---|---|---|---|
| נתרן | 400 מ״ג | 300 מ״ג | 500 מ״ג | 400 מ״ג |
| סך סוכרים | 10 גרם | 5 גרם | 13.5 גרם | 5 גרם |
| סך חומצות שומן רוויות | 4 גרם | 3 גרם | 5 גרם | 3 גרם |
הסמל מופיע כשהכמות גבוהה מהסף. מוצר עם 400 מ״ג נתרן בדיוק לא חייב בסמל, ומוצר עם 410 מ״ג כן. כמה פרטים שכדאי להכיר:
- סוכר טבעי נספר. לפי משרד הבריאות, חישוב הסוכרים כולל גם סוכר טבעי וגם סוכר מוסף. מוצרים בעלי רכיב אחד שלא עברו עיבוד, כמו פירות טריים, פטורים מהסימון.
- רק שומן רווי. הסמל מתייחס לשומן רווי ולא לשומן הכולל, כי שומנים אחרים, כמו שמן זית, הם חלק מתזונה מומלצת.
- בחזית האריזה. הסמלים מודפסים בקדמת האריזה. רק באריזות קטנות מאוד, שבהן שטח החזית הוא עד 25 סמ״ר, הם יכולים להופיע במקום אחר על האריזה.
- קלוריות לא מסומנות. אין סמל אדום על ערך קלורי גבוה. מוצר יכול להיות עתיר קלוריות ועדיין בלי אף סמל.
מה זה סמל ירוק?
הסמל הירוק מסמן מזון שעומד בהמלצות התזונה של משרד הבריאות: מזון גולמי, או מזון שעבר עיבוד מינימלי בלי תוספת של שומן רווי, סוכר ומלח מעבר לכמות המותרת. בניגוד לסמל האדום, הסמל הירוק הוא וולונטרי: יצרן, משווק או חקלאי יכול להוסיף אותו, אבל אינו חייב. מוצר עם סמל אדום לא יכול לקבל סמל ירוק.
את הקריטריונים קבעה ועדה מדעית שמינה משרד הבריאות, והם מבוססים על עקרונות התזונה הים־תיכונית עם התאמה להרגלי האכילה בישראל. במאמר שפרסמו חברי הוועדה (Gillon-Keren ועמיתיה, 2020) הם העריכו, על סמך נתוני הצריכה באוכלוסייה, שכ־19.8% ממוצרי המזון זכאים לסמל הירוק, ומתוכם 54% פירות וירקות, 20% מוצרי חלב ו־14% דגנים. כמה דוגמאות לתנאים, מעמוד משרד הבריאות:
| קבוצת מזון | תנאים לסמל ירוק |
|---|---|
| פירות וירקות | בכל צורת הכנה חוץ מטיגון, עם עד 300 מ״ג נתרן ל־100 גרם; לא כולל פירות מיובשים (חוץ מתמרים), ריבות ומיצים |
| קטניות | גרעין שלם בכל צורת הכנה חוץ מטיגון, עם עד 300 מ״ג נתרן ל־100 גרם |
| לחם | מ־100% דגנים מלאים, עם עד 400 מ״ג נתרן ל־100 גרם |
| מוצרי חלב | חלב לשתייה; מוצרי חלב מותססים, כמו לבן ויוגורט, עד 5% שומן; גבינות עד 5% שומן ועד 300 מ״ג נתרן ל־100 גרם |
| שמנים | שמן זית, שמן אבוקדו, שמן שקדים, שמן קנולה ושמן חריע |
| אגוזים וזרעים | גולמיים או קלויים, בלי תוספות |
| טחינה | טחינה גולמית בלי תוספות, או סלט טחינה עם עד 300 מ״ג נתרן ל־100 גרם |
בפירות המיובשים יש חריג: תמרים כן, צימוקים ומשמש מיובש לא. ההבדלים בקלוריות ובסוכר בין פירות טריים למיובשים מוסברים במדריך פירות יבשים.
מוצר בלי סמל אדום הוא מוצר בריא?
לא בהכרח. משרד הבריאות מדגיש שהיעדר סמל אדום אומר רק שהנתרן, השומן הרווי והסוכר במוצר לא עוברים את הסף, ולא שהמוצר מומלץ או מאושר. מוצר בלי שום סמל יכול להיות עתיר קלוריות, דל בסיבים או מעובד מאוד, עם צבעי מאכל, חומרים משמרים ותוספים אחרים. לכן הסמלים הם נקודת פתיחה, ואת שאר המידע מוצאים בגב האריזה.
איך קוראים את טבלת הסימון התזונתי?
בטבלת הסימון התזונתי, טבלת הערכים התזונתיים שבגב האריזה, המספרים הם תמיד ל־100 גרם במזון מוצק ול־100 מ״ל במשקה, כדי שאפשר יהיה להשוות בין מוצרים. לפי משרד הבריאות, בטבלה חייבים להופיע הערך הקלורי, החלבונים, הפחמימות, השומנים והנתרן, וגם הכולסטרול, השומן הרווי וחומצות השומן הטראנס. בגב האריזה מופיע גם מספר כפיות הסוכר. היצרן רשאי להוסיף עמודה של ערכים למנה או לאריזה שלמה, אבל זו רשות ולא חובה.
| שורה בטבלה | מה לבדוק |
|---|---|
| אנרגיה (קלוריות) | כמה קלוריות ב־100 גרם, ואז כמה במנה שאוכלים בפועל |
| חלבונים | כמה גרם חלבון מקבלים על כל 100 קלוריות |
| פחמימות, מתוכן סוכרים | מעל 10 גרם סוכרים ל־100 גרם מופיע סמל אדום |
| שומנים, מתוכם רוויים וטראנס | מעל 4 גרם שומן רווי ל־100 גרם מופיע סמל אדום; שומן טראנס: כמה שפחות |
| נתרן | מעל 400 מ״ג ל־100 גרם מופיע סמל אדום; מלח בגרמים הוא בערך נתרן במ״ג כפול 2.5, חלקי 1,000 |
| סיבים תזונתיים | ככל שיש יותר סיבים, המוצר משביע יותר, במיוחד בלחם ובדגני בוקר |
להמרה מדויקת מנתרן למלח יש מחשבון המלח והנתרן, ואת כמות הסוכר היומית לפי המסגרת האישית מחשב מחשבון הסוכר שבראש העמוד.
100 גרם מול מנה: כמה באמת אוכלים?
הטעות הנפוצה ביותר היא לקרוא את הקלוריות ל־100 גרם כאילו אלה הקלוריות של כל האריזה. הנוסחה פשוטה: הערך ל־100 גרם, כפול משקל המנה, חלקי 100. בבמבה קלאסית, למשל, יש לפי ערכי היצרן 534 קלוריות ל־100 גרם, ולכן בשקית של 25 גרם יש 134 קלוריות, ובשקית של 60 גרם 320. ערכים לחטיפים ישראליים נוספים, לפי התווית, מרוכזים במדריך כמה קלוריות בבמבה ובביסלי.
כשהיצרן מוסיף עמודה של ״מנה״, כדאי לבדוק כמה שוקלת המנה הזו. מנה של 20 גרם חטיף או 30 גרם דגני בוקר היא לפעמים קטנה בהרבה ממה שאוכלים בישיבה אחת, ואז המספר בעמודת המנה נמוך מהמציאות.
רשימת הרכיבים: מה מלמד הסדר?
לפי משרד הבריאות, הרכיבים חייבים להופיע בסדר יורד לפי המשקל שלהם במוצר: הרכיב הראשון הוא זה שיש ממנו הכי הרבה. המשרד נותן שלוש דוגמאות מעשיות:
- ממרח שוקולד או אגוזים. אם הרכיב הראשון הוא סוכר, יש במוצר יותר סוכר מכל רכיב אחר.
- מוצר ״עם דגנים מלאים״. כדאי לבדוק אם הרכיב הראשון הוא קמח מלא או קמח לבן רגיל. הכותרת על האריזה לא מספיקה.
- סלטים וממרחים מוכנים. אם הרכיב הראשון הוא שמן צמחי, ולא ירקות, קטניות או עשבי תיבול, הסלט שמני יותר ממה שנדמה.
רשימת הרכיבים מלמדת גם על מידת העיבוד: צבעי מאכל, חומרים משמרים, מייצבים ותוספי מזון אחרים מופיעים בה בשמם.
דוגמה: קוראים תווית של יוגורט פירות צעד אחר צעד
כדי להראות איך זה עובד, בנינו תווית לדוגמה של יוגורט פירות דל שומן, ולצידה תווית של יוגורט טבעי, לפי הערכים שבטבלת הקלוריות של האתר. אלה ערכים כלליים, לא של מותג מסוים:
| ל־100 גרם | יוגורט פירות דל שומן | יוגורט טבעי |
|---|---|---|
| קלוריות | 102 | 61 |
| חלבון | 4.4 גרם | 3.5 גרם |
| פחמימות, מתוכן סוכרים | 19.1 גרם | 4.7 גרם |
| שומן | 1.1 גרם | 3.2 גרם |
| בגביע של 150 גרם | 153 קלוריות, 28.7 גרם סוכרים | 92 קלוריות, 7.1 גרם סוכרים |
- סמלים בחזית. ביוגורט הפירות יש 19.1 גרם סוכרים ל־100 גרם, כמעט פי שניים מהסף של 10 גרם, ולכן מוצר עם ערכים כאלה יחויב בסמל אדום של סוכרים. ביוגורט הטבעי יש 4.7 גרם, כולם מסוכר החלב, מתחת לסף.
- קלוריות ל־100 גרם. 102 לעומת 61: יוגורט הפירות עתיר יותר בקלוריות, אף שהוא ״דל שומן״.
- המנה בפועל. בגביע של 150 גרם יש 153 קלוריות ו־28.7 גרם סוכרים, כ־6.8 כפיות לפי 4.2 גרם לכפית. בגביע יוגורט טבעי יש 7.1 גרם, כ־1.7 כפיות.
- חלבון. ב־100 קלוריות של יוגורט פירות יש כ־4.3 גרם חלבון, וב־100 קלוריות של יוגורט טבעי כ־5.7.
- רשימת רכיבים. ביוגורט פירות כדאי לבדוק באיזה מקום מופיע הסוכר ברשימה, ואם מופיעים בה פירות או רק ״הכנה בטעם פירות״.
המסקנה מהדוגמה: ״דל שומן״ על האריזה לא אומר ״קל״, והסמל האדום עוזר לראות את זה בשנייה.
משקאות: למה הסף נמוך יותר?
במשקאות הסף לסוכר הוא 5 גרם ל־100 מ״ל, חצי מהסף במזון מוצק. וזה הגיוני: כוס או פחית הן 250–330 מ״ל, ושותים אותן בתוך דקות. בקולה רגילה יש לפי הטבלה שלנו כ־10.3 גרם סוכר ל־100 מ״ל, יותר מפי שניים מהסף. בפחית של 330 מ״ל יש 144 קלוריות ו־34 גרם סוכר, כ־8.1 כפיות. בקולה זירו יש 7 קלוריות לפחית ואין סוכר. גם במשקאות חלב ובמשקאות צמחיים כדאי לבדוק את הסוכרים ל־100 מ״ל, למשל במשקה סויה או שיבולת שועל לקפה, כפי שמפורט במדריך כמה קלוריות בקפה.
בייגלה רגיל ובמליחות מעודנת: הסף על המדף
דוגמה אמיתית מהמדף מראה איך הסף עובד בפועל. לפי אתר אסם־נסטלה, בבייגלה שטוחים עם מלח יש 850 מ״ג נתרן ל־100 גרם, והם מסומנים באדום; במנה של 30 גרם, כ־22 יחידות, יש 255 מ״ג נתרן. בגרסה של בייגלה עם שומשום ״במליחות מעודנת״ יש 400 מ״ג נתרן ל־100 גרם, בדיוק על הסף ולא מעליו, ולכן היא לא חייבת בסמל אדום של נתרן. במנה של 30 גרם מדובר ב־120 מ״ג נתרן, פחות ממחצית. הקלוריות בשתי גרסאות השומשום זהות, 436 ל־100 גרם, כי ההבדל הוא רק במלח.
לפי משרד הבריאות, חלק ניכר מהיצרנים שינו מתכונים לקראת הרפורמה, כדי להוריד סוכר, שומן רווי ומלח, ולכן במוצרים על המדפים יש היום פחות מהם מבעבר.
תו הלחם של אפשריבריא
ללחם יש סימון נוסף של משרד הבריאות, תו אפשריבריא, שעליו כתוב ״מוצר זה עומד בהמלצות משרד הבריאות לתזונה בריאה יותר״. כדי לקבל אותו, לחם, פיתה או לחמנייה צריכים לעמוד בשלושה תנאים: לפחות 80% מהקמחים מדגנים מלאים, עד 400 מ״ג נתרן ל־100 גרם, ועד 250 קלוריות ל־100 גרם. לפי משרד הבריאות, התו מופיע על יותר מ־100 מוצרים, כ־40% מהקטגוריה. זו דרך מהירה להבחין בין לחם מלא אמיתי ללחם כהה שנצבע בקרמל, בסוכר חום או במולסה.
האם הסימון באמת משנה משהו?
אחד המחקרים המוכרים בנושא מגיע מצ׳ילה, שהחילה ב־2016 חוק שמחייב סמלי אזהרה ומגביל גם פרסום לילדים ומכירה בבתי הספר. לפי מחקר של Taillie ועמיתיה (2020), הרכישות של משקאות שסומנו באזהרה ירדו ב־23.7% לעומת המגמה הצפויה. אבל בצ׳ילה מדובר בחבילה של כמה צעדים יחד, ולא בסימון לבדו.
בישראל, דוח הערכת ההשפעה שפרסם משרד הבריאות ב־2018 צפה שירידה של 30% בצריכת סוכר, נתרן ושומן רווי תמנע כ־2,200 מקרי מוות בשנה ותחסוך כ־600 מיליון ₪ בשנה בהוצאות הבריאות. זו תחזית ולא מדידה, אבל היא מסבירה למה הרפורמה נחשבה לצעד מרכזי בתוכנית אפשריבריא.
צ׳קליסט: 6 שאלות מול המדף
- יש סמל אדום? על מה? סוכר, נתרן או שומן רווי, והאם יש חלופה בלי סמל באותה קטגוריה.
- כמה קלוריות ב־100 גרם? כך משווים בין שני מוצרים דומים.
- כמה אוכלים בפועל? הערך ל־100 גרם כפול המשקל, חלקי 100.
- מה הרכיב הראשון? סוכר, שמן או קמח לבן בראש הרשימה אומרים הרבה על המוצר.
- יש סמל ירוק או תו אפשריבריא? סימן מהיר למזון שעומד בהמלצות.
- כמה חלבון וסיבים? מוצר שיש בו יותר מהם משביע בדרך כלל יותר, באותה כמות קלוריות.
ב־Kaloria אפשר לסרוק את הברקוד של המוצר, וכך הערכים שלו נכנסים ליומן היומי בלי להקליד אותם. איך קריאת תוויות משתלבת בתוכנית רחבה יותר מוסבר במדריך איך לרדת במשקל, ואיך מתחילים לספור קלוריות במדריך ספירת קלוריות למתחילים.
מקורות
- Ministry of Health Israel (משרד הבריאות), EfshariBari. הסימונים האדומים מגיעים למדפים (red label thresholds, stages 2020 and 2021), checked October 2026
- Ministry of Health Israel (משרד הבריאות), EfshariBari. התקנות לסימון מוצרי מזון מזיק (regulation summary, front-of-pack placement, RIA), checked October 2026
- Ministry of Health Israel (משרד הבריאות), EfshariBari. קוראים, משווים ובוחרים בריא: רשימת רכיבים וסימון תזונתי, checked October 2026
- Ministry of Health Israel (משרד הבריאות), EfshariBari. הסימון הירוק (green label criteria), checked October 2026
- Ministry of Health Israel (משרד הבריאות), EfshariBari. תו הלחם של אפשריבריא (bread label criteria), checked October 2026
- Gillon-Keren M et al. Development of Criteria for a Positive Front-of-Package Food Labeling: The Israeli Case. Nutrients, 2020
- Taillie LS et al. An evaluation of Chile's Law of Food Labeling and Advertising on sugar-sweetened beverage purchases from 2015 to 2017: A before-and-after study. PLoS Med, 2020
- Osem-Nestle Israel. Beigale flat pretzels with salt (בייגלה שטוחים עם מלח), product page with red-label explanation, checked October 2026
- Osem-Nestle Israel. Beigale flat pretzels with sesame, reduced salt (בייגלה שטוחים עם שומשום במליחות מעודנת), product page, checked October 2026
שאלות נפוצות
מה זה סמל אדום על מוצרי מזון?
סמל אדום הוא סימון אזהרה בחזית האריזה, שמשרד הבריאות מחייב כשבמזון יש כמות גבוהה של נתרן, סוכרים או שומן רווי. במזון מוצק הוא מופיע מעל 400 מ״ג נתרן, 10 גרם סוכרים או 4 גרם שומן רווי ל־100 גרם, ובמשקאות מעל 300 מ״ג, 5 גרם או 3 גרם ל־100 מ״ל. על מוצר אחד יכולים להופיע עד שלושה סמלים.
מה ההבדל בין סמל אדום לסמל ירוק?
הסמל האדום הוא סימון חובה לפי התקנות, ומסמן כמות גבוהה של נתרן, סוכרים או שומן רווי. הסמל הירוק וולונטרי ומסמן מזון גולמי או מעובד מעט שעומד בהמלצות התזונה של משרד הבריאות, כמו ירקות, קטניות, דגנים מלאים, ביצים ודגים. מוצר עם סמל אדום לא יכול לקבל סמל ירוק.
מוצר עם סמל אדום אסור לאכול?
לא. לפי משרד הבריאות, מטרת הסימון היא לאפשר צריכה מודעת יותר ובחירה, כשאפשר, בחלופה טובה יותר באותה קטגוריה. מוצר מסומן יכול להיכנס לתפריט, בכמות קטנה ככל האפשר, כפי שהמשרד ממליץ.
האם סוכר טבעי נספר בסמל האדום?
כן. לפי משרד הבריאות, חישוב הסוכר לסמל האדום כולל גם סוכר טבעי וגם סוכר מוסף. מוצרים בעלי רכיב אחד שלא עברו עיבוד, כמו פירות טריים, פטורים מהסימון.
איך מחשבים כמה קלוריות יש במנה לפי התווית?
מכפילים את הערך ל־100 גרם במשקל המנה ומחלקים ב־100. בבמבה, למשל, יש 534 קלוריות ל־100 גרם, ולכן בשקית של 25 גרם יש 134 קלוריות ובשקית של 60 גרם 320.
מוצר בלי סמל אדום הוא מוצר בריא?
לא בהכרח. לפי משרד הבריאות, היעדר סמל אדום אומר רק שהנתרן, הסוכר והשומן הרווי לא עוברים את הסף. המוצר עדיין יכול להיות מעובד מאוד או עתיר קלוריות, ולכן כדאי לבדוק גם את הקלוריות ואת רשימת הרכיבים.
מדריכים קשורים
המידע בעמוד הזה כללי בלבד ואינו מחליף ייעוץ רפואי או ייעוץ של דיאטנית קלינית. במקרה של בעיה רפואית, הריון או טיפול תרופתי כדאי להתייעץ עם איש מקצוע.